מלח הימלאיה מול מלח רגיל: מה באמת ההבדל? מה אומר המחקר

בקצרה: מלח הימלאיה ומלח שולחן הם בעיקרם אותו דבר: רוב מלח ההימלאיה ומלח השולחן מורכבים בעיקר מנתרן כלורי, בדרך כלל כ-95%–99% בהתאם למקור ולעיבוד. הצבע הורדרד מגיע מכמויות קורטוב של מינרלים כמו ברזל. מחקר שבדק 31 מוצרי מלח ורוד מצא שהמינרלים הנוספים קיימים, אבל בכמויות קטנות מכדי להיות בעלות משמעות תזונתית. ההבדל המעשי היחיד שבאמת משנה: מלח שולחן מועשר ביוד, ומלח הימלאיה לא.

מה שני סוגי המלח באמת מכילים

מלח הימלאיה נכרה בעיקר במכרה כוורה בפקיסטן, ומלח שולחן מופק ממי ים או ממכרות ומעובד. שניהם בעיקרם נתרן כלורי. השאלה המעניינת היא מה נמצא באחוזים הנותרים.

מחקר שפורסם בכתב העת Foods בדק 31 מוצרי מלח ורוד מהמדף מול דגימת בקרה של מלח שולחן לבן, וסרק 25 מינרלים בספקטרומטריית מסות. התוצאות, לכילוגרם מלח:

חשוב לציין:

"מדובר בערכי ממוצע שנמדדו בדגימות שנבדקו, ולא בכל מוצר בשוק.

מינרל	מלח ורוד	מלח שולחן
סידן	2,695 מג	393 מג
מגנזיום	2,655 מג	84 מג
אשלגן	2,406 מג	152 מג
ברזל	64 מג	0 מג

במבט ראשון הפער נראה דרמטי. עד שמסתכלים על היחידות.

הנקודה שמפסיקה את הוויכוח: כמה מלח באמת אוכלים

הטבלה למעלה מדברת על כילוגרם מלח. אף אחד לא אוכל כילו מלח. בפועל, כפית מלח שקולה כ-5 גרם, כלומר חלק אלף מערכי הטבלה.

בעשרית המספרים האלה, כפית מלח הימלאיה מספקת כ-13 מג סידן, כ-13 מג מגנזיום וכ-12 מג אשלגן. לשם השוואה, הצריכה היומית המומלצת למגנזיום עומדת על כ-300-400 מג, ולסידן על כ-1,000 מג. אנחנו מדברים על כ-3% מהצורך היומי במגנזיום ופחות מ-2% בסידן.

וזו בדיוק המסקנה של החוקרים: כפית מלח ורוד מכילה כמויות זעומות של מינרלים ואינה תורמת תרומה משמעותית מבחינה קלינית לצריכה התזונתית. המרכיב היחיד שכן מגיע לכמות משמעותית הוא, אירונית, הנתרן.

ההבדל האמיתי היחיד: יוד

זה החלק שרוב הדיונים מפספסים. מלח שולחן מועשר ביוד במדינות רבות – מהלך בריאות ציבור שנועד למנוע מחסור ביוד, שהוא קריטי לתפקוד בלוטת התריס ולהתפתחות עוברית תקינה. מלח הימלאיה לעומת זאת כמעט לא מכיל יוד – לפי אותו מחקר, יהיה צורך לצרוך מעל 30 גרם ממנו ביום, כשש כפיות, כדי לקבל תרומה תזונתית של יוד. זו כמות שאיש לא אמור לצרוך.

לכן, אם החלפת לגמרי מלח מועשר ביוד במלח ורוד, כדאי לוודא שאתה מקבל יוד ממקורות אחרים כמו דגים, מוצרי חלב וביצים. זו לא הערה תאורטית, בעיקר לנשים בהריון.

מה עוד נמצא במלח הורד

המחקר מצא גם שונות גדולה בין מוצרים, ושמלח כהה יותר מכיל בדרך כלל יותר מינרלים. אבל יש גם צד שני למטבע: דגימה אחת מפרו הכילה עופרת בריכוז של 2.59 מג לקג, מעל לרמת המזהמים המרבית המותרת של 2 מג לקג. מלח הנכרה מהאדמה נושא את מה שהאדמה מכילה, וזה כולל מתכות כבדות. "טבעי ולא מעובד" הוא לא בהכרח יתרון בטיחותי.

ומה לגבי אלקטרוליטים לספורט?

 נהוג להציג מלח ורוד כמקור לאלקטרוליטים בזכות "84 המינרלים" שבו. המספרים מראים שזה לא עומד במבחן.

לאחר שעה של מאמץ, במיוחד בחום, ניתן לאבד מאות עד אלפי מיליגרמים של נתרן, בהתאם לקצב ההזעה ולהרכב הזיעה וכמויות מועטות יותר של אשלגן ומגנזיום. כפית מלח הימלאיה עשויה להחזיר לך כמות משמעותית מהנתרן אבל המגנזיום והאשלגן שבה יהיו בסדר גודל של מיליגרמים בודדים – כלומר זניחים ביחס לאובדן.

המסקנה המעשית: מלח, ורוד או לבן, הוא מקור לנתרן ולכלור – וזה בסדר גמור. הוא פשוט לא מקור מעשי למגנזיום, סידן או אשלגן. לאלה צריך מינון מכוון.

אז מה לבחור

• למטבח: בחר לפי טעם ומרקם, לא לפי טענות בריאות. גרגיר גס נותן פרצי מליחות ולעיתים מוביל לצריכת נתרן נמוכה יותר לכפית.
• ליוד: אם המלח העיקרי בבית הוא ורוד, וודא מקור יוד אחר.
• למאמץ: השלמת אלקטרוליטים אמיתית דורשת מינון ידוע של נתרן, אשלגן ומגנזיום, לא קורטוב מלח בבקבוק.
• לצריכה כוללת: מה שמשנה לבריאות הוא כמה נתרן אתה צורך ביום, לא מאיזה מכרה הוא הגיע.

איפה Barrier נכנס לתמונה

הסיבה ש-Power Barrier מכיל אלקטרוליטים במינון מוגדר ולא "קורטוב מלח הימלאיה" היא בדיוק הנקודה של המאמר הזה. כשמשלימים אלקטרוליטים אחרי מאמץ צריך לדעת כמה נכנס פנימה. טענות שיווקיות על מינרלים עתיקים הן לא תחליף למספרים על התווית.

שאלות נפוצות

מלח הימלאיה בריא יותר ממלח רגיל?

לא באופן מוכח. שניהם כ-98% נתרן כלורי, והמינרלים הנוספים במלח הורד נמצאים בכמויות קטנות מכדי להשפיע במנות שאנשים באמת צורכים.

יש בו פחות נתרן?

לפי משקל ההבדל זעום. לפי נפח ייתכן שכפית מלח גס תכיל פחות נתרן מכפית מלח דק, פשוט כי נכנס פחות מלח לכפית.

מה לגבי "84 מינרלים"?

רובם נמצאים ברמות קורטוב זעומות. חלקם אפילו אינם מינרלים מזינים אלא שאריות גאולוגיות, וביניהם גם מתכות כבדות.

מלח הימלאיה מספיק להידרציה במאמץ?

הוא יספק נתרן, מה שבהחלט עוזר. הוא לא יספק כמויות משמעותיות של אשלגן או מגנזיום.

האם מלח ורוד בטוח?

ברוב המקרים כן, אבל במחקר דגימה אחת חרגה ברמת עופרת מהתקן המותר. כמו בכל מוצר מחצב, איכות המקור והבקרה הם מה שקובע.

הבהרה: המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה אישית. אנשים עם יתר לחץ דם, מחלת כליות או לב, בעיות בלוטת התריס, נשים בהריון ומניקות ונוטלי תרופות מרשם, יש להיוועץ ברופא בנוגע לצריכת נתרן ויוד.